Close To Torah

The next time you are at a bris, as you are about to smear a nice dollop of cream cheese on your bagel and add the lox (obviously not at the fleishig brissos that are ubiquitous here in Eretz Yisrael, and rightly so¹), look around and see if others are doing the same. You might just find that certain people (probably Sefardic or Chassidish) will refrain from doing so. Aside from those who are allergic too or can’t stand fish (of which I am a charter member of the latter), there is a large portion of observant Jewry who will not eat a fish and milk combination.

“Hold your horses!” one might exclaim. “I’ve never seen any mention of this in my Chumash, or even Shulchan Aruch! Not only that, The Shulchan Aruch² says that the exact converse is true – that one may cook together milk and fish, for there is no issur involved, even d’rabbanan! Is this a new chumra of the week? And how exactly am I expected to go to a bris and not have bagels with lox and cream cheese? It just wouldn’t seem Jewish!”

Actually, although this is not a new chumra, he would be correct as there is no mention of such a halacha in the Shulchan Aruch at all. But, to better understand where such a shita comes from, first one must understand the halachos of mixing fish and meat.

The Shulchan Aruch³ writes that one must be careful not to eat meat and fish together for this mixture may cause tzara’as⁴. Although there are poskim who hold that the teva (roughly translated as environmental conditions) has since changed and therefore one does not have worry about this⁵, most halachic authorities do not agree with this chiddush and maintain that the halacha follows the Shulchan Aruch and that this mixture remains forbidden⁶. However, many authorities do take the lenient opinion into consideration to allow for some leniency in certain questionable situations⁷.

“That’s all fine and dandy”, our exclaimer might exclaim, “but what does that have to do with mixing fish and milk?”

The answer to this lies in the Beis Yosef, The Shulchan Aruch’s commentary on the Tur. For in Yorah De’ah 87, 3 (s.v. dagim), the Beis Yosef writes that “one should not eat fish and milk together because of the danger involved, as it is explained in O.C. 173″. A number of poskim follow this ruling, and likewise maintain that one should not eat a combination of milk and fish⁸.

However, many authorities point out that the location the Beis Yosef referenced for his halachic decision to be machmir is referring to eating fish with meat, not milk. They therefore maintain that this issue is a case of mistaken identity and that eating fish with milk is 100% permissible⁹. Some add that if the Beis Yosef truly intended to rule stringently in this matter, he would not have only mentioned it in his commentary, but rather would have written it as official psak halacha in the Shulchan Aruch¹⁰.

On the other hand, many authorities hold that there still is a sakana involved in eating fish and milk, but it’s not a halachic issue, rather a medical one. They maintain that since both fish and milk serve to cool down the human body, when they are ingested together it can create bodily harm¹¹. This, they hold, is the reason the Beis Yosef intended by saying not to eat them together, and not because of tzara’as.

While these poskim do cite this logic and say one should therefore refrain, many decisors, most notably the Chasam Sofer¹², argue that this can not possibly be true, for we see many people eating them together and not becoming (noticeably) sick¹³. (Anchovies on pizza, anyone? Actually, the thought of that makes me sick.) Also, the greatest (and best known) Jewish doctor, the Rambam, makes absolutely no mention of this danger.

Still, others maintain that this depends on the time and place¹⁴. Just because someone won’t get sick from it in New York, there is no assurance that the same would be true in Kabul. (Although I am assuming that if one is in Kabul he has other sakanos to worry about…)

The bottom line is that different minhagim developed over time among different segments of Jewry. An oversimplified generalization is that Sefardim (since they follow the psakim of the Beis Yosef) should be machmir and Ashkenazim can be maykil¹⁵. But there are Sefardi poskim who rule that a Sefardi can be lenient (some hold only b’dieved ¹⁶and others hold even l’chatchila¹⁷), and there are Ashkenazi poskim who hold that even an Ashkenazi should be machmir¹⁸. An interesting side point is that most of the authorities who are machmir when it comes to mixing fish with milk and/or cheese are nevertheless lenient when it comes to mixing fish with butter¹⁹. Of course, there is also the majority opinion that the whole issue is a non-starter and there is no problem whatsoever, even with a tuna melt²⁰.

So, back at that bris, even if you decide not to take a bite of your Bagels and Lox Deluxe, at least you now have some food for thought²¹.

1 Which is a topic for a discussion in its own right.

2 Y”D 87, 2.

3 Y”D 116, 2 based on Gemara Pesachim 76b.

4 Very loosely translated as leprosy. This prohibition also includes chicken:

שו”ת שבות יעקב (חלק ב’ ס’ ק”ד) פתחי תשובה (יו”ד ס’ קט”ז ס”ק ב’) חיד”א (שיורי ברכה יו”ד ס’ קט”ז ס”ק ח’) עצי העולה (דברים האסורים משום סכנה חקי חיים ס”ק ב’) בן איש חי (ש”ש פר’ פנחס ס”ק ח’) ערוך השלחן (שם ס”ק י’) כף החיים (או”ח ס’ קע”ג ס”ק ה’), ולא כדעת הבית יהודה (שו”ת יו”ד ס’ כ”ד) והעיקרי הד”ט (ס’ י”ד ס”ק ג’) שהעלו דאין למחות ביד המקילים וכבר נהגו העולם להקל בזה.

This is also the reason why in between a meat and fish course (for example on Shabbos, after the gefilte fish) we rinse our mouths (or drink a l’chaim) and eat something – kinuach v’hadacha. Sefardic custom is to also wash hands in between. See Shulchan Aruch (O.C. 173, 2) and Shulchan Aruch and Rema (Y”D 116, 3).

וע”ע בפרי תואר (ס’ קט”ז ס”ק ד’) ובשיורי ברכה (יו”ד ס’ קט”ז ס”ק ח’) ובבן איש חי (ש”ש פר’ פנחס ס”ק ח’) ובשו”ת שאילת שלום (תנינא ס’ קס”ה) ובדרכי תשובה (ס’ קט”ז ס”ק ל’ ול”ב) ובישועות חכמה (ס’ ל”ג סע’ ב’) ובבית לחם יהודה (ס’ קט”ז ס”ק ד’) ובשלחן חי (ס’ א’ סע’ ט”ו) ובחכמת אדם (כלל ס”ח ס”ק א’) ובלחם הפנים (ס’ קט”ז ס”ק ג’) ובשו”ת דבר שמואל (ס’ שס”ז) ובמשנה ברורה (ס’ קע”ג ס”ק ד’ ובשער הציון ס”ק ב’) ובדברי יואל (פר’ וישלח דף קע”ז ע”ב) בענין נטילה ביניהם.

5 מגן אברהם (או”ח ס’ קע”ג ס”ק א’) ב”ח (שם) מהרשד”ם (שו”ת חלק ד’ ס’ קכ”ד בשם הספר הקנה) ערוך השלחן (שם ס”ק י’) משנה ברורה (שם ס”ק ג’). וגם יש שסוברים דהסכנה אינו כולל כל דג, אלא שתלוי בסוג הדג – עיין בשו”ת באר שבע (ס’ ל”ה) ובשו”ת עזרת ישראל (ס’ פ”ה בהגה”ה) ובשו”ת חתם סופר (יו”ד ס’ ק”א, משכתב בשיטת הרמב”ם) ובשו”ת טוב טעם ודעת (מהדורא תליתאי חלק ב’ ס’ י’) ובשו”ת בית שמואל (ס’ קע”ג) והרש”ש (חולין דף צ”ז ע”א) ובשו”ת חלקת יעקב (חלק א’ ס’ ק”ט) ובספר אוצר יד החיים (ס”ק רי”ז) ובספר שמירת הגוף והנפש (פרק א’ הערה א’ וב’).

6 נוהג כצאן יוסף (דף כ”ח סע’ ד’) יפה לב (או”ח ס’ קע”ג ס”ק ב’) מלבושי יו”ט (ס’ נ”ד) שבות יעקב (חלק ג’ ס’ ע’) שדי חמד (כללים מערכת ט’ כלל ה’) מהר”ם שיק (יו”ד ס’ רמ”ד) חכמת אדם (כלל ס”ח ס”ק א’) שלחן ערוך הרב (שמירת גוף ונפש ס”ק ט’) יד אפרים (יו”ד קט”ז סע’ ג’) קיצור שלחן ערוך (ס’ ל”ג ס”ק א’) כף החיים (או”ח ס’ קע”ג ס”ק ט’).

7 שו”ת חתם סופר (הנ”ל) שו”ת דברי מלכיאל (חלק ב’ ס’ נ”ג) שו”ת תפארת צבי (ס’ צ”א) ושו”ת שבט הלוי (חלק ו’ ס’ קי”א), עיי”ש. לדוגמא, יש כמה פוסקים [כולל הפתחי תשובה (ס' קט"ז ס"ק ג') והחמודי דניאל (תערובות א' ס' ט"ז) ושו"ת אבני נזר (יו"ד ס' פ"ד ס"ק א') ושו"ת הרמ"ץ (יו"ד ס' כ"ב) ושו"ת ציון לנפש חיה (ס' ק"י) ושו"ת ארץ צבי (ס' ל"ג) ושו"ת עין יצחק (או"ח ס' כ"ד) ושו"ת מהר"ש ענגל (חלק א' ס' פ"ג) ושו"ת יד מאיר (ס' י"ט) ושו"ת דברי יעקב (ס' נ"ד) ושו"ת דברי שלום ואמת (או"ח ס' י"ג) ושו"ת דעת כהן (ס' נ"ה) ושו"ת יביע אומר (חלק א' יו"ד ס' ח') ושו"ת יעלת חן (יו"ד ס' ב' סוף ס"ק ו')] שסברו בענין זה דאם נתערב בשר עם דגים דיכול לבטל לכתחילה, אף שביטול לכתחילה אסור בשאר איסורים. וכן הוא משמעות הספר יהושע (שו”ת פסקים וכתבים ס’ קס”ז) וההר צבי (שו”ת יו”ד ס’ ע”ד) והתשובות והנהגות (שו”ת חלק ג’ ס’ רנ”ו). ואף שיש שמחמירים בדין זה, [כולל המקור מים חיים (ס' קט"ז סע' ב') ושו"ת שואל ומשיב (מהדורא רביעא חלק א' ס' כ"ח) ושו"ת טוב טעם ודעת (חלק ג' ס' י') ושו"ת אבני צדק (יו"ד ס' מ"ט) והמהרש"ם (מובא במשמרת שלום סוף ס' ק"ח קצת חידושי דינים ס"ק ד')], וגם יש שמסיקים בצ”ע להקל למעשה [שו"ת דובב מישרים (חלק ג' סוף ס' ל"ט ד"ה אולם) ושו"ת יד יוסף (יו"ד ס' נ"ח)], מ”מ ראינן שדעת כמה פוסקים בנ”ד הוא דיש מקום יותר להקל משאר איסורים. ועוד בענין הגדרת דיני תערובות דגים ובשר עיין בספר ילקוט יוסף (או”ה חלק ג’ ס’ פ”ז עמ’ ש”ח – שכ”ד) ובספר שמירת הגוף והנפש (ס’ א’) ובספר דיוני הלכה (חלק ד’ עמ’ קכ”ד – קכ”ט).

8 לבוש (עטרת זהב ס’ פ”ז) זבחי צדק (ס’ פ”ז ס”ק י”ח) שו”ת בית דוד (יו”ד ס’ ל”ג) פחד יצחק (מערכת ב’ דף ס”ט ע”ב ערך בשר דגים) עיקרי הד“ט (יו“ד ס‘ י“ד ס“ק ה‘) שו”ת יחוה דעת (חלק ו’ ס’ מ”ח).

9 רמ”א (דרכי משה ס’ פ”ז ס”ק ד’) ש”ך (שם ס”ק ה’) ט”ז (ס”ק ג’) פר”ח (שם סוף ס”ק ו’) מגן אברהם (ריש ס’ קע”ג) חיד”א (מחזיק ברכה שם ס”ק ד’) פרישה (שם ס”ק ה’) חגורת שמואל (שם ס”ק ז’) אליה רבא (או“ח ס‘ קע“ג ס“ק ט‘) שלחן גבוה (שם ס”ק י”א) באר היטב (ס’ פ”ז ס”ק ה’) שו”ת באר שבע (ס’ ל”ה ד”ה נשאלתי) שו”ת בארות המים (יו”ד ס’ א’) יעב”ץ (מור וקציעה ס’ קע”ג) אמרי בינה (ס’ פ”ז ס”ק ו’) דרכי תשובה (ס’ קט”ז ס”ק י”ד) ערוך השלחן (ס’ פ”ז ס”ק ט”ו).

10 ערוך השלחן (הנ”ל). אבל לכאורה לפי הכללי הוראה של הרה”ג עובדיה יוסף שליט”א (נדפס בשו”ת יחוה דעת חלק ו’ בדפוס הישן) זה אינו קשה כל כך לשיטתו. דשם כתב דאפ’ משכתב רק בבית יוסף, ואין אפ’ זכר של הדין בשו”ע, עדיין זה פסקו מוחלט. והעלה שרק לא אמרינן כן כשכתב להיפך בשו”ע ממשכתב בית יוסף. וכאן י”ל דכוונת הב”י הוא לומר דאף שמעיקר הדין מותר לאכול דגים בחלב, מ”מ עדיין צריך להיזהר מטעם החשש של צרעת, וק”ל.

11 רבינו בחיי (פרשת משפטים פרק כ”ג פסוק י”ט ד”ה לא תבשל – אבל כתב הסכנה הוא משני הטעמים. והערוך השלחן הנ”ל כתב דר’ בחיי רק מחמיר בתערובות דג עם גבינה, ולא בחלב, ודלא כהבין הפתחי תשובה בדעתו שכתב בס’ פ”ז ס”ק ט’ דלפי ר’ בחיי דהוא הדין דדג עם חלב אסורה) כנסת הגדולה (ס’ פ”ז הגה’ ב”י ס”ק י”ט בשם השארית יהודה) בית לחם יהודה (שם ס”ק ד’) גליון מהרש”א (ס’ קט”ז סע’ ב’, בשם המהר”ם מקראקא) שו”ת חינוך בית יהודה (ס’ ס”א, שהעלה דזה כוונה הלבוש שהחמיר) שו”ת אדני פז (ס’ מ”ב) פמ”ג (ס’ פ”ט מ”ז ס”ק ג’, דיש ליזהר) בן איש חי (ש”ש פר’ בהעלותך ס”ק ט”ו) שו”ת רב פעלים (חלק א’ יו”ד ס’ י’).

12 שו”ת יו”ד ס’ ק”א.

13 פתחי תשובה (ס’ פ”ז ס”ק ט’) יד אפרים (שם) ערוך השלחן (הנ”ל) בדי השלחן (ס’ פ”ז ס”ק ל”ג).

14 יד יהודה (ס’ פ”ז פיה”ק ס”ק ו’) עצי העולה (דברים האסורים משום סכנה חקי חיים ס”ק ו’) כף החיים (ס’ פ”ז ס”ק כ”ד, או”ח ס’ קע”ג ס”ק ג’).

15 שו”ת יחוה דעת (חלק ו’ ס’ מ”ח, בסיכום).

16 שו”ת זבחי צדק (חלק ג’ ס’ קמ”ג) שו”ת יחוה דעת (חלק ו’ ס’ מ”ח, בהגה”ה) ילקוט יוסף (או”ה ג’ ס’ פ”ז סע’ פ”ג, ועמ’ שי”א ד”ה ולפע”ד).

17 פר”ח (ס’ פ”ז סוף ס”ק ו’) חיד”א (מחזיק ברכה ס”ק ד’) שלחן גבוה (שם ס”ק י”א) שו”ת שמש ומגן (חלק ד’ יו”ד ס’ י”ב) שו”ת ברכת יהודה (חלק ב’ יו”ד ס’ ה’) שו”ת יעלת חן (יו”ד ס’ ב’).

18 לבוש (עטרת זהב ס’ פ”ז) פמ”ג (ס’ פ”ט מ”ז ס”ק ג’) עצי העולה (יו“ד ס‘ קט“ז ס“ק ח‘) שלחן הטהור (ס‘ קע“ג סע‘ ה‘). ועיין בספר הליכות שלמה (מועדים חלק ב’ פסח פרק י”ב הע’ מ”ח) שהגרש”ז אויערבך זצ”ל היה מחמיר על עצמו בהענין. וע”ע בספר הערות במסכת חולין (דף ק”ד ע”א ד”ה חוץ) שהגרי”ש אלישיב שליט”א החמיר שלא לבשל דגים וחלב ביחד אבל מיקל לגבי האכילה.

19 שו”ת חינוך בית יהודה (הנ”ל בשם מהר”ם מקראקא) בית לחם יהודה (הנ”ל) שו”ת אדני פז (הנ”ל) יד יהודה (הנ”ל) פמ”ג (הנ”ל) יד דוד (ס’ פ”ז ס”ק י”ד) זבחי צדק (ס’ פ”ז ס”ק י”ח) גליון מהרש“א (ס‘ קט“ז סע‘ ב‘) עצי העולה (ס‘ קט“ז ס“ק ח‘) שלחן הטהור (ס‘ קע“ג סע‘ ה‘) כף החיים (הנ”ל) שו”ת יחוה דעת (הנ”ל) ילקוט יוסף (הנ”ל), ולא כדעת הבן איש חי (הנ”ל) שמחמיר בזה גם בחמאה.

20 עיין לעיל ס”ק 9, 12, 13, 17.

21 This article was written לע”נour grandparents הרב יעקב אליעזר בן ר’ אברהם יצחק and.ר’ משה בן ר’ יעקב צבי .

 Print

Halacha For the Layman